דף הבית >> אבחנה וטיפול באפילפסיה
   תפיסות חינוכיות  |  ריפוי בעיסוק  |  ריפוי בתקשורת ודיבור  |  ריפוי במוסיקה  |  הידרותרפיה  |  רכיבת סוסים טיפולית  |  טיפול בבעיות אורטופדיה  |  תזונה  |  טיפול ברייור  |  טיפול בהפרעות השינה  |  מצגות מימי עיון  |  אוגדן זכויות  |

אבחנה וטיפול באפילפסיה

אפילפסיה הגדרתה פרכוסים חוזרים שאינם נגרמים מגורם חיצוני הניתן לשינוי מהיר יחסית (סוכר נמוך בדם, תוך כדי זיהום בדלקת קרום מוח, פרכוסי חום)

בזמן פרכוסים אפילפטיים ניתן לרשום ב- EEG הפרעה חשמלית חדה שניתנת לזיהוי (גם ללא קשר לקליניקה ) כפרכוס חשמלי.

כ-57% מהבנות עם תסמונת רט מחלה אפילפטית. הפרכוסים מתחילים בד"כ בשלב 2 של המחלה ומתגברים לקראת השלב השלישי.

יכולים להופיע מספר סוגים של פרכוסים הכוללים:
-  פרכוסים כלליים טונים קלוניים (מה שנקרא בפי העם GRAND MAL)
- פרכוסים חלקיים מוטוריים,
- ניתוקים,
- פרכוסים מיוקלוניים (קפיצות קצובות של אברי גוף שונים).

יש לזכור ולדעת שבילדות עם תסמונת רט ישנן התנהגויות פראוקסיזמליות (התקפיות) שאינן פרכוסים כמו: בהיות לא ברורות תוך התקפי נישום היתר, פרצי צחוק, צווחות ובכי בלתי מוסברים, תנועות סטראוטיפיות.

גם בעין המנוסה ביותר ניתן לעתים לטעות ולפרש ארועים אלה כארועים אפילפטיים ולהציע את הטיפול הכרוך בכך. לכן כאשר מדווח על ארועים שאינם חד משמעית אפילפטיים יש חשיבות לקבלת רישום EEG בזמן הארוע (ביצוע EEG שלא בזמן הארוע עצמו עשוי להטעות כיווןן שבעד 90% מהבנות עם תסמונת רט ה EEG אינו תקין) בעזרת רישום VIDEO EEG.
ישנם ארועים שמתאורם הקליני  או מצפייה בהם ניתן בוודאות לאמר שהינם אפילפטיים ואז אין צורך ברישום מסוג זה.

כאשר לילדה עם תסמונת רט ארועים אפילפטיים חוזרים (היכולים להופיע בערנות ובשינה) יש מקום להתחלת טיפול תרופתי רצוי להתאים את התרופה לסוג ההתקפים ולהשתמש במינונים המינימלים המונעים התקפים ואינם גורמים תופעות לוואי.

מגוון התרופות הקיימות היום גדול מאוד ואם תרופה שנבחרה אינה יעילה או גורמת תופעות לוואי (ישנוניות, ריור יתר, ירידה בתאבון, שינוי בהתנהגות) יש מקום לנסות ולהחליפה באחרת.
בחלק מן התרופות ניתן לעקוב אחר רמתן בדם ולהתאים את המינון בהתאם. בחלק מן התרופות יש צורך לעקוב אחר מדדים שונים כגון ס"ד, תפקודי כבד, תפקודי כליה, רמת מלחים בדם.

בחלק מן הילדות ההתקפים קשים ומרובים ומצריכים שימוש בשילוב של מספר תרופות. מכיוון שההפרעה האפילפטית בתסמונת רט נובעת מהפרעה רחבה וכללית בתפקוד המוח אין כמעט מקום לניתוחי אפילפסיה בילדות עם תסמונת רט גם עם התקפים קשים.
בנוסף לטיפול התרופתי בתרופה בודדת או בשילוב ישנה אפשרות במקרים קשים יחסית לטיפול להציע טיפול בדיאטה קטוגנית (דיאטה המבוססת על כלכלה שעיקרה שומנית) לא מדובר בסתם תוספת חמאה ושמן לדיאטה אלא דיאטה מבוקרת הניתנת על ידי דיאטנית מומחית לנושא בשיתוף עם נוירולוג ילדים במרכז המיומן בטיפול בדיאטה קטוגנית.

אין צורך לטפל בילדות שלא נצפו בהם התקפים קליניים ברורים רק בעקבות אי תקינות ב- EEG (ויש הנוטים לעשות זאת) בילדות שהיו להם התקפים אפילפטיים מכל סוג שהוא בעבר ,מטופלות לאורך זמן בתרופה ולא היו התקפים כלל במשך מספר שנים- (4-3) ניתן לנסות (כמובן שוב בהנחיית נוירולוג ילדים) לרדת בהדרגה בטיפול התרופתי עד להפסקתו. ניתן לחדש את היפול או להחליפו עם ההתקפים נשנים. לקראת אמצע העשור השני בד"כ נרגעת המחלה האפילפטית וניתן לעתים להפסיק את הטיפול התרופתי. בנות עם תסמונת רט כמו כל חולה אחר באפילפסיה יכולות להכנס למצב הקרוי סטטוס . במצב זה ישנו התקף ארוך ומתמשך (מעל 30 דקות על פי הגדרה אך לצורך ביצוע החלטות טיפוליות צריך לחשוב על מצב זה גם אם התקף נמשך - 15 דקות) או ריבוי התקפים מאוד תכופים (שהמרווח ביניהם אינו עולה על 30 דקות) .

מצבים אלה שכיחים יותר עם טיפול תרופתי הופסק בבת אחת בגלל החלטה לא נכונה או שכחה, במצב זה אם ההורה אינו מתורגל בהפסקתו בבית (במתן תרופה כגון ווליום דרך הרקטום) יש להזעיק שרותי מגן דוד ולפנות את הילדה לחדר המיון כדי שתטופל בהתאם.

 
 

[חזור למעלה]                [הוספה למועדפים]                [מפת האתר]
לייבסיטי - בניית אתרים